מאת: מנפרד זיגרס
אף-אל-פי שהבודהה שַאקְיָימוּנִי בילה את רוב חייו בהליכה ברגל, ורק לעתים נדירות, כשעשה מרחקים ארוכים, השתמש בעגלה רתומה לשוורים, הוא הציג את לימודיו (דהרמה) בתור מרכבה, שבאמצעותה ניתן לעבור מרחקים של התפתחות רוחנית בקצב אטי, מהיר או במהירות-שיא.
מרכבה היא כלי-תחבורה, אמצעי לתעבורה מהירה, שיטה המביאה למטרה מסוימת. תמיד יש נקודת מוצא, הדרך שבה מתקדמים ומטרה: התוצאה.
כך גם בבודהיזם: מרכבה היא אמצעי המביא למטרה: מצב החופשי מסבל, מצב של שמחה וחוכמה נעלות חובקות-כול.
מעולם לא חילק ה בודהה עצמו את הדרכים לשחרור ולהארה לשתי מרכבות נפרדות, שכן קיימת רק מרכבה אחת של לימודי ה בודהה; אולם מאחר שלימד שיטות שונות, שהתאימו ליכולות של תלמידיו השונים, שיטות אלה סווגו עם הזמן למרכבות שונות של התפתחות רוחנית. הן אינן סותרות זו את זו, אלא משלימות זו את זו.
כששומעים לראשונה את שמותיהן של המרכבות, עלולים להתבלבל, אם אין מבינים במה מדובר. בלבול זה עלול לגרום להתפתחותה של גאוותנות מזיקה בתלמידים: הם עלולים לחשוב שהם מתרגלים מרכבה ייחודית מבין האחרות, ולכן יטיחו ביקורת במורים, הבוחרים בנקודת השקפה מסוימת להוראתם והמדגישים את היבטיו של זרם אחד מהאחר.
סקירת המרכבות
מאחר שהניסיון המעשי בדרך חשוב יותר מכול, קיימת ב בודהיזם חלוקה לשתיים או לשלוש מרכבות, המתייחסת בעיקר לתרגול המדיטציה. בהקשר לשתי מרכבות מדובר במרכבות הסוטרה והטנטרה, המכונות גם כ"מרכבות הסיבה והתוצאה"; ובהקשר לשלוש המרכבות מדובר ב"מרכבה הקטנה" (הִינַיָאנָה), "המרכבה הגדולה" (מַהָיַאנָה) ו"מרכבת היהלום" (וַגְ'רַיַאנָה) או "המרכבה הסודית" (מַנְטְרַיַאנָה). הסיבה לחלוקה להיניאנה, מהיאנה ווג'ריאנה טמונה בשוני הניכר בתרגול ה מדיטציה. קל יותר להבין זאת, אם מבחינים ביחסי-הגומלין בין כל ההיבטים שהמרכבות יוצרות.
כדי להגיע ליעד דרושים במהלך נסיעה השקפה ברורה, פעולה נכונה וריכוז טוב. כדי להתקדם בנתיב ההתפתחות הרוחנית בעזרת המרכבה הבודהיסטית דרושים אפוא תמיד השקפה, פעולה, תרגול מדיטטיבי ומטרה: אם בהתבסס על "שלושת הסלים" – אַבְּהִידְהַרְמָה, וִינַאיָה וסוּטְרָה – עת מתקדם האדם דרך שלושה שלבים של תרגול – חוכמה, משמעת ומדיטציה – וכך יגיע בוודאות למטרה – שחרור והארה; ואם על בסיס הבנה מעמיקה של האמת על הסבל וסיבותיו, עת מתקדם האדם בדרך המובילה לסיומו של הסבל, והתוצאה תהיה מצב של אושר עילאי תמידי.
אם ניקח כבסיס את ארבעת המאפיינים של המרכבה – השקפה, פעולה, תרגול מדיטטיבי ותוצאה – תיווצר חלוקה לשתיים, שלוש או תשע מרכבות. החלוקה לשלוש מרכבות מהווה את צורת החלוקה הקלאסית, שממנה נובעות כל השאר.
שלוש המרכבות ב בודהיזם מתייחסות לשְרַוַואקִים, פְּרַטְיֶיקַבּוּדְהוֹת ובּוֹדְהִיסַטווֹת. בתשע המרכבות, הנובעות משלוש הקודמות, מתווספות ארבע רמות טנטרה – קְרִייָה-טַנְטְרָה, צַ'ארִייָה- או אוּפָּה-טַנְטְרָה, יוגה-טַנְטְרָה ואַנוּטַרָה-יוגה-טנטרה כשהאחרונה מתחלקת לטנטרות: אמהית, אבהית ולא-שנויה. את תשע המרכבות מלמדים במיוחד באסכולת הנִינְגְמה של ה בודהיזם הטיבטי, בה מתבצעת חלוקה לשלוש רמות טַנטרָה עיקריות: מַהָא-יוֹגָה-טַנְטְרָה, אַנוֹ-יוֹגָה-טַנְטְרָה ואַטִי-יוֹגָה-טַנְטְרָה.
את שתי הרמות הראשונות – מרכבות ה"שְרַוַואקִים" ("מרכבת המאזינים") וה"פְּרַטְיֶיקַבּוּדְהוֹת" ("מרכבת המגשימים ביחידות") – ניתן לאחד תחת המובן "המרכבה הקטנה" (היניאנה) או "מרכבת זקני המסדר" (טהרוואדה). "מרכבת הבודהיסטוות" ("מרכבת גיבורי השאיפה להארה") ייחודית ל"מרכבה הגדולה" (מהיאנה), ומכאן נובעת החלוקה לשתי המרכבות: היניאנה ומהיאנה.
צורת חלוקה מקובלת יותר ב בודהיזם היא הסיווג הקלאסי לשלוש מרכבות, ונעשה בה שימוש רווח יותר על-מנת להבדיל את ה בודהיזם הדרומי, טהרוואדה, מה בודהיזם הצפוני, מהיאנה ווג'ריאנה. כך בולטת יותר החלוקה לאסכולות ומסורות שונות ב בודהיזם.
ארבעת המאפיינים של שלוש המרכבות בבודהיזם
השקפה היא הבסיס הפילוסופי לתרגול מדיטציה, ומלמדים אותה בארבע אסכולות פילוסופיות. מרכבות השרוואקים והפרטייקבודהות הן שתי האסכולות הראשונות: וַאִיבְּהַשִיקָה וסַאוּטְרַנְטִיקָה. ב"מרכבת הבודהיסטוות" מתבססת ההשקפה על אסכולת "התודעה-לבדה" ("צִ'יטַמַטְרָה"), או על "דרך האמצע הגדולה" ("מדיאמקה"), אלו שהתפתחו הודות לתלמידיו של ה בודהה. לאחר שניתחו בדקדקנות את לימודיו, הגיעו להבנה מעמיקה. עם זאת יש הטוענים, שארבע אסכולות אלו הוזכרו גם על-ידי ה בודהה עצמו בטנטרות שונות.
הפעולה באה לידי ביטוי ברמות החיצונית, הפנימית והסודית. רמות אלו מתבססות על נדרים המותאמים לכל רמה:
• נדרים לשם שחרור אישי מסבל ("פְּרַטִימוֹקְשָה").
• נדרי בודהיסטווה.
• נדרי טנטרה.
במרכבות השרוואקים והפרטייקבודהות מושם הדגש בהימנעות מפעולות שליליות ובביצוע פעולות חיוביות. ב"מרכבת הבודהיסטוות" הדבר החשוב הוא בעזרה לאחרים עד כמה שניתן. ברמה הטנטרית מתמקדים בשמירת נדרים, הקשורים בשדרים שונים, על בסיס השקפה "טהורה".
תרגול המדיטציה בכל אחת מהמרכבות שונה: ב"מרכבת השרוואקים" מתבסס התרגול העיקרי על הרהור ב"ארבע האמיתות האצילות", וב"מרכבת הפרטייקבודהות" – על הרהור ב"תריסר החוליות של ההתהוות התלות-ההדדית". בשתי המרכבות מביאים את התודעה לידי שלווה ומתרגלים התבוננות חודרת לטבע התודעה. ב"מרכבת הבודהיסטוות" מתרגלים או את תרגול הסוטרה או את תרגול ה טנטרה.
את "מרכבת הסוטרה" מכנים גם "מרכבת הסיבה", מאחר שיוצרים כאן את הסיבות לשחרור והארה עתידיים. כתבים מסוימים מספחים ל"מרכבת הסוטרה" גם את מרכבות השרוואקים והפרטייקבודהות. תרגול ה מדיטציה מתבסס על חקירה מדוקדקת של התופעות, שהודות לה מושגת ההכרה בריקות או בהעדר ממשותן של כל התופעות. את "מרכבת ה טנטרה" מכנים גם "מרכבת הפרי", מאחר שמזדהים כאן עם המטרה – מצב ה בודהה המושלם. למרכבה זו מייחסים את שיטות דרך היהלום בעלות ההשפעה החזקה במיוחד.
התוצאה, המושגת הודות לתרגול השרוואקים והפרטייקבודהות, היא שחרור מהסבל של גלגל הקיום – השגה של מצב הנקרא "אֵרְהָט". עם זאת משיגים הפרטייקבודהות-ארהטים רמת מימוש גבוהה במקצת משל השרוואקים-ארהטים.
התוצאה ב"מרכבת הבודהיסטוות" היא מצב בודהה מלא. "ארהט" מממש את ההבנה לגבי הֶעַדֵר העצמי או ה"אני" כאישיות. בנוסף מממש בודהה את העדר ממשותן של כל התופעות האחרות. בהבאתן של שתי צבירות (זכות וחוכמה) לידי שלמות מתגלים מאליהם שלושה מצבי תודעה: "מצב האמת" ("דְהַרְמַקָאיָה"), המיוחס לרמת התועלת האישית. צבירת זכות מובילה לביטויָם של שני המצבים הנוספים: "מצב השמחה" ("סַמְבּהוֹגַקָאיָה") ו"מצב ההקרנה" או "גוף אשלייתי" ("נִירְמַנַקָאיָה").
ארבעת המאפיינים האלה של "שלוש המרכבות" מראים, שעל בסיס פעולה נכונה צריך תמיד תרגול ה מדיטציה להיות מעוגן בהשקפה מסוימת.
כדי לממש הגשמה מלאה יש לאחד את שני ההיבטים האלו. הרי כדי להשיג את המטרה דרושות עיניים כדי לראות אותה ואת הדרך, ודרושות גם רגליים כדי ללכת בה. לכן רק כשהן קיימות ניתן לעשות זאת.
לכל פילוסופיה בודהיסטית יש אפוא מטרה אחת בלבד: להתגבר על הבורות הבסיסית של התודעה, וכך לאפשר חוויה ישירה של טבע התודעה שמעבר לכל תפיסה מושגית.
אם בעקבות ניסיון מעשי מחלקים שוב את "מרכבת הבודהיסטווה" לסוטרה וטנטרה, יש לכך שתי סיבות:, מצד אחד מדגישה חלוקה זו את ה מדיטציה, ומובלטת העובדה ששיטות "מרכבת ה טנטרה" או "דרך היהלום" מהירות במיוחד; ומצד שני מקבלות "המרכבה הקטנה", "המרכבה הגדולה" ו"מרכבת היהלום" באופן זה סיווג לשלוש מרכבות: "המרכבה הקטנה" מתבססת על הסיבוב הראשון של גלגל הדהרמה; "המרכבה הגדולה" מתבססת על הסיבוב השני של גלגל הדהרמה, אולם כוללת בתוכה גם את הסיבוב השלישי של גלגל הדהרמה; ו"דרך היהלום" מתבססת בעיקר על הסיבוב השלישי של גלגל הדהרמה, אולם מכילה גם את הסיבוב השני של גלגל הדהרמה.
בסיבובים השני והשלישי של גלגל הדהרמה מדובר בטבע התודעה. עם זאת לא ניתן לקבוע שסיבוב דהרמה אחד טוב יותר מהאחר, מאחר ששניהם ניתנו מרמה מוחלטת; אלא בכל אחד מהסיבובים מודגשים היבטים שונים, ובסופו של דבר נמצא טבע התודעה מעבר לכל הגדרה שהיא.
סיבוב הדהרמה השני מדגיש יותר את הריקות, המרחב של טבע התודעה. סיבוב הדהרמה השלישי מדגיש את הבהירות, את כל התופעות שבתודעה. עם זאת, בתכנים רבים תוארה ההשקפה הנכונה על-ידי ה בודהה כהיות הריקות והתופעות בלתי-נפרדות. נקודת השקפה מעין זו יוצאת מעבר לקיצוניות של אקזיסטנציליזם וניהיליזם. זוהי "דרך האמצע הכבירה", שלא ניתן לייחסה לשום קוטביות.
באסכולות הוותיקות של ה בודהיזם הטיבטי, שבהן רב תרגול, מלמדים להתמקד בבהירות התודעה, המתבססת על הסיבוב השלישי של גלגל הדהרמה ועל הלימודים על טבע ה בודהה, הטבוע בכל יצור והמכיל את כל האיכויות המושלמות של ה הארה. לימודים אלה נבחנים הן מנקודת מבט של ניסיון ישיר ברמה הגבוהה והמוחלטת ביותר של לימודי ה בודהה, והן כבסיס לשיטות התפתחות רבות-עוצמה של "דרך היהלום".
הצורה הפשוטה ביותר בה ניתן להסביר על המרכבות ב בודהיזם היא להתחיל מחלוקה לבודהיזם דרומי וצפוני (טהרוואדה ומהיאנה). לאחר מכן לסווג את ה בודהיזם הדרומי למרכבות "השרוואקים" וה"פרטייקבודהות", ואת ה בודהיזם הצפוני – למהיאנה ווג'ריאנה, או לסוטרה וטנטרה, ולזכור עם זאת שהחלוקה לסוטרה וטנטרה מתייחסת בעיקר למדיטציה.
היכרות זו עם המרכבות בבודהיזם הנה סקירה קצרה בלבד, שמטרתה להקל את ההבנה בנושא ולבסס נקודות השקפה שונות. מאחר ו"מרכבת היהלום" מכילה את מלוא היקף לימודיו של הבודהה, היא כוללת אפוא בתוכה גם את שאר המרכבות. במרכבת היהלום טמונה אפשרות להתפתח במהירות גבוהה במיוחד, ותוך זמן קצר יכול אדם המתרגל דרך זו להכיר בטבע התודעה שלו לתועלתם של אחרים. בהיעדר פחד מפני מהירות גבוהה, יהיה אפוא נבון לנצל את ההזדמנות לנסוע עם משב רוח על מרכבת היהלום של ה בודהה.
