מאת: קרמאפה ה-3, רַנְג'וּנְג דוֹרְגֶ'ה
לאמות ובודהות של שדות הכוח של היִידָמים,
בודהות ובּוֹדְהיסָטְווֹת של שלושת הזמנים ועשרת הכיוונים,
חִשבו עלינו באהבה,
אנא תנו ברכתכם, כך שמשאלותינו יתגשמו באופן שבו הובעו.
בנובעו מהר השלג של הכוונות והפעולות הנקיות מרבב – שלנו ושל כל היצורים – הלוואי ויישפך נהר הפעולות הטובות אל אוקיינוס ארבעת מצבי הבודהה ללא רפש שלוש התפיסות.
כל עוד דבר זה טרם הושג
בחיינו אלה ובכל תקופות חיינו העתידיות,
הלוואי שאפילו לא נשמע מילים כרשע ומכאוב,
ובמקומם נחווה אוקיינוסים של טוב ואושר עילאי.
משרכשנו חירויות וכשרונות מצוינים, כמו גם אמון, חריצות ותובנה – כתוצאה מתמיכתו של מורה רוחני ומקבלת הנחיותיו המהותיות – הלוואי וננהג לפיהן נכונה וללא מכשול נממש אותן, ונתַרגל את הלימודים הנשגבים בכל תקופות החיים העתידיות.
קליטת לימודיו של בודהה וההיגיון שבהם משחררת מצעיף אי-ההבנה.
בחינתן של הדרכות מהותיות אלה גוברת על מחשכי הספק.
מהאור, הנוצר ממדיטציה, מתגלה מהות התופעות כפי שהיא. הלוואי ויתעצם זוהרן של שלוש חוכמות אלה!
טבעו של הבסיס הוא האמת הדואלית, חופשי מההשקפות הקיצוניות של מציאות קבועה ושל ניהיליזם.
הדרך המופלאה מורכבת משתי הצבירות, חופשייה מההרגלים המעכבים של חיוב או שלילה מוטעים.
בדרך זו מושג פרי התועלת הדואלית, חופשי מהקצוות של הקיום המותנה והשלווה חסרת הפעילות כאחד.
הלוואי ונפגוש בלימודים נטולי דופי אלה.
הבסיס להיטהרות הוא התודעה עצמה,
איחוד הבהירות והריקות שלה.
שיטת ההיטהרות היא החותם הכביר,
התרגול דמוי-היהלום.
מושא ההיטהרות הוא תעתועי הטומאה החולפים.
הלוואי ונגשים את פרי ההיטהרות – מצב האמת הנקי מרבב.
שיכנוע בהשקפה נובע מסילוק הספקות על אודות הבסיס.
הנקודה המכרעת במדיטציה היא שמירת השקפה זו ללא היסח דעת.
פעולה נעלה מתהווה משליטה בכל המדיטציות.
הלוואי ונרכוש ביטחון בהשקפה, במדיטציה ובפעולה.
כל התופעות הן ביטוייה של התודעה.
תודעה אינה תודעה כלשהי; היא ריקה במהותה.
אף-על-פי שהדברים כולם ריקים, הם מופיעים בכל דרך באין מפריע.
הלוואי ותגדע התבוננות חדה את ההשקפות המוטעות ביחס לבסיס.
ביטויה העצמי של התודעה, שמעולם לא התקיים כשלעצמו,
נתפס בטעות כאובייקט.
בגלל בּוּרוּת, מודעות עצמית נתפסת בטעות כ"אני".
היצמדות לדואליות זו גורמת לנו לנדוד בתוך העולם המותנה.
הלוואי ותיגדע הבּוּרוּת, שורש האשליה.
הלוואי ונגלה את מהות התודעה, החופשייה מקיצוניות.
אין היא קיימת, שהרי גם הבודהות אינם רואים אותה.
אין היא לא-קיימת, שהרי היא הבסיס לכול:
לקיום המותנה ולמצב שמעבר לסבל.
אין זו סתירה. זו דרך האמצע של האחדות.
הלוואי ונמצא ודאות במשמעות האמיתית המוחלטת:
לא ניתן לאמתה באמירה: "היא זו".
לא ניתן להכחישה באמירה: "היא אינה זו".
טבע האמת, שמעבר לתפיסות, אינו מורכב מצירופים.
בטרם הכרנו בכך, אנו נסחפים באוקיינוס הקיום המותנה.
משהכרנו בכך, אין זה אלא מצב הבודהה.
אז אין עוד "הוא זה, הוא לא זה".
הלוואי ונגלה את טבע האמת, הבסיס הנסתר של הכול.
כל המופיע הוא תודעה, וכזו גם הריקות.
המימוש הוא תודעה, וכזו גם האשליה.
כל התופעות המתהוות וחדלות הן תודעה.
הלוואי ונפרוץ דרך כל הטענות והספקות ביחס לתודעה.
ללא הזיהום ממדיטציה מחושבת ושכלתנית,
ולא נידפים כעלים ברוחות חיי היומיום.
הלוואי ונלמד להשאיר את התודעה במצבה הטבעי והלא מעושה,
ונהיה מיומנים בשמירת תרגול זה של טבע התודעה.
גלי המחשבה, המעודנת והגסה, שוככים בטבעיות,
ומימי התודעה הבלתי-מעורערת רוגעים.
הלוואי ונישאר באוקיינוס השוקט של "השהות הרוגעת",
חופשיים מפגמי הרפיון, הקיהות והערפול.
אם שבים ומתבוננים בתודעה הבלתי נראית,
נודעת מהותה הבלתי נראית בבירור, ובדיוק כפי שהיא.
כך נגדעים כל הספקות לגבי קיומה או אי-קיומה של התודעה.
הלוואי ותכיר עצמה מהותהּ שאינה מוליכה שולל.
בצפייה בתופעות הן כלל לא בנמצא. רק תודעה נראית.
בהסתכלות בתודעה לא נראית כל תודעה, היא ריקה במהותה.
בהתבוננות בשתיהן מתמוססת ההיצמדות לדואליות באופן טבעי.
הלוואי ונממש את טבע התודעה שהוא אור בהיר.
חירות מכזב מנטלי – זה המצב של החותם הכביר (מַהא-מוּדְרָה).
חירות מקיצוניות – זו דרך האמצע הכבירה (מַדְיַאמָקָה).
מהיותה חובקת-כול היא נקראת גם "השלמות הכבירה" (מַהא-אַטי).
מידיעת האחת הלוואי ונגיע להכרה בהתממשות כולן.
אושר עילאי כביר בלתי פוסק, החופשי מהיקשרות.
בהירות לא מעורפלת, חופשייה מהיצמדות למאפיינים.
מצב נטול-תפיסות ספונטני, שמעבר לאינטלקט.
הלוואי ויתמשכו חוויות חסרות מאמץ אלו.
ההיצמדות לחוויות ה"טובות", שאליהן נקשרנו, מתמוססת מעצמה.
האשליה של מחשבות "רעות" מטוהרת במרחב התודעה.
מודעות פשוטה היא חופשייה מוויתור או אימוץ, מהימנעות או השגה.
הלוואי ונבין את טבע-האמת של התופעות, חופשיים מכל תבנית מגבילה.
טבעם של היצורים הוא תמיד בודהה;
אך מכיוון שאינם מממשים אותו, הם נודדים במחזור האינסופי של הקיום המותנה.
הלוואי ויעורר כאבם חסר הגבול של היצורים חמלה בלתי-נדלית בתודעתנו.
כשחמלה בלתי-נדלית מבטאת עצמה ללא הפרעה,
טבעה הריק זוהר ברגע של אהבה.
הלוואי ולעולם לא נסטה מדרך איחוד נעלה ונטולת דופי זו,
אלא נתַרגל אותה יומם ולילה.
הלוואי ובאמצעות הכוחות והתובנות, המתעוררים ממדיטציה,
נביא לבגרותם של היצורים, נתַרגל בארצות הטהורות של הבודהות,
ונביא לשלמות את השאיפה לקבל את איכויות הבודהה.
הלוואי ולאחר הגשמת השלבים של הבאת האחרים לבשלות, תרגול ושלמות, נגיע למצב בודהה.
באמצעות החמלה של הבודהות והבודהיסטוות של עשרת הכיוונים,
ובכוחן של כל הפעולות המועילות ובעלות המשמעות,
הלוואי ויתגשמו משאלות טהורות אלו, שלנו ושל כל היצורים, בדיוק כפי שהובעו.
