לוֹפֶּן צֶצ'ו רינפוצ'ה
רינפוצ'ה נולד בבּהוּטָן ב-1918. כילד היה לנזיר בפּוּנַאקָה דְזוֹנְג – המנזר הגדול ביותר בבהוטן. בגיל 13 עזב את בּהוּטָן ועבר ללמוד ולתרגל בהדרכתו הרוחני של דודו, דְרוּקְפָּה רינפוצ'ה לאמה שֶרַאבּ דוֹרְגֶ'ה. שם קיבל הכשרה מלאה ולמד בתנאים קיצוניים במערות של מילרפה ובמקומות הקדושים של גוּרוּ רינפוצ'ה. מאוחר יותר חזר לבהוטן והשלים את לימודיו. אחרי-כן נדד לנפאל עם הלאמה שלו והשלים כמה התבודדויות, כדי לשלוט במיומנות במדיטציה שלו. הוא גם יצא לכמה עליות לרגל למנזרים ולמקומות קדושים בטיבט. היו לו מורים רבים מאסכולות הקאג'יו, נִינְגְמָה, סַאקְיָיה וְגֶלוּג. ב-1944 פגש בהוד-קדושתו קרמאפה ה-16 בְּבּוּם טַאנְג שבבהוטן, וזה היה לאחד ממוריו החשובים ביותר. ממנו קיבל רינפוצ'ה את מרבית הלימודים (דהרמה) והשדרים של שושלת הקארמה קאג'יו.
בשנים שבאו לאחר מכן הפך לופן צצ'ו רינפוצ'ה לחשוב ביותר למתרגלי הדהרמה בנפאל, בהיותו אחראי על מספר מנזרים המשרתים אוכלוסייה בודהיסטית של שֶרְפָּאִים, טַמַאנְגִים, גוּרוּנגים, נֶוַוארִים, צוּמְבָּאִים, טיבטים ובּוּטַהנִים. רינפוצ'ה תומך ללא הרף בשיקומם של הסטופות – מקומות המדיטציה והמנזרים העתיקים. כן בנה גלגלי "אוֹם מַאנִי פֶּמֶה הוּנְג" רבים.
עקב פעילותו הנרחבת, המשתרעת על פני עשורים רבים, נחשב רינפוצ'ה לדמות-מפתח, המחזיקה יחדיו את הקהילה הבודהיסטית בנפאל. במשך שנים רבות עבד רינפוצ'ה למען התפתחותם של 18 האזורים המבודדים ביותר של נפאל, הנמצאים בשטחים המרוחקים של ההימליה.
ב-1987 הגיע רינפוצ'ה לאירופה לראשונה בהזמנת תלמידיו המערביים הראשונים וחבריו הדניים הטובים לאמה אוֹלֶה נִידַהל ואשתו הַאנָה. מאז בילה במסעות רבים ברחבי מערב אירופה ומזרחה, צפון אמריקה ודרומה וכן באוסטרליה, בהם נתן שיעורים והסמכות אינספור במרכזי הקארמה קאג'יו של הבודהיזם, שנוסדו על-ידי לאמה אולה נידהל. הוא השלים את בנייתן של סְטוּפָּת קַלַצַ'אקְרָה בספרד ושתיים נוספות בגרמניה. רינפוצ'ה ביקר גם במרכזים בודהיסטיים בסין, טיבט, מונגוליה, יפן, קוריאה, תאילנד, טיוואן, סרי לנקה, הודו והונג קונג. העוצמה הכבירה של חמלתו מורגשת על-ידי אנשים מכל רקע, והיא מביאה תועלת לכל היצורים.