מאת: שַאנְגְפָּה רינפוצ'ה
השיטה הנפוצה ביותר בוַוגְ'רַיַאנָה היא תרגול על היבט בודהה. היא כוללת פניות להתפתחות עצמית בהתאם להדמיה שבטקסט. קיימים שני שלבים: שלב ההתפתחות ושלב ההגשמה. התהליך או מחזור התרגול זהה לאלו שבחיים האמיתיים, כלומר: לידה, בגרות, זִקנה, מוות ושלב הבַּארְדוֹ.
שלב ההתפתחות זהה לשלב שמלידת ילד ועד לבגרותו; שלב ההגשמה זהה לשלב שבין אדם בוגר עד למותו ולבארדו. כשאנו נמצאים בשלב ההגשמה, אנו נשארים בטבע המוחלט. במחזור תרגול זה אנו מפתחים את איכויות היבט ה בודהה. לאלו אנו קוראים "קַארִים" ו"זוֹגְרִים". קארים, פירושו התפתחות; וזוגרים – הגשמה. כל מה שנוצר על-ידי חשיבתנו המושגית נקרא "קארים". כשאנו יוצרים היבטי בודהה לפנינו או בעצמנו, מעורב בכך רעיון או מושג. זוגרים הוא כל דבר שאינו מערב מושגים, וכך לאחר שהבנו את טבע היבט ה בודהה וטבענו, אנו שוהים בטבע זה. זוהי אי-השניות המוחלטת בין היבט ה בודהה לבינינו.
בשלב המוחלט בהתפתחות, הכולל מושגים, אנו מתבוננים בכל פרט בהיבט ה בודהה, מפתחים ומבינים את איכויותיו אחת לאחת. עלינו לתרגל קארים, מאחר שאנו כבולים למושגים על-ידי ה קארמה ונטיותינו הרגילות. אין לנו ברירה אלא לזקק את מושגינו הנוכחיים, ולפתח את הלא-מושגי באמצעים של תרגול שלב ההתפתחות. כשאנו יוצרים את היבטי ה בודהה ומבינים את איכויותיהם והסמלים של כל היבט, המושגים שלנו נהיים למזוקקים יותר. אלה יטהרו את מושגינו הרגילים וישדרגו אותם למושגים בלתי-רגילים. מכאן אנו מפתחים את המצב המוחלט לראות את טבעם של מושגים אלו. מרגע שהבנתם את טבע המושג, הישארו דוממים במצב תודעה בלתי-מזויף זה. הוא יגשים את השלב המוחלט. בשעת תרגול (מדיטציה) עלינו לערב את שני השלבים:
ראשית, שלב ההתפתחות: הדמיית היבט ה בודהה לטיהור מחשבות שליליות באותו זמן, כך שהמחשבות הופכות יותר ויותר לטהורות בתחומי המושג.
שנית, השלב הסופי: שלב ההגשמה, כאשר לאחר השלמת ההדמיה של היבט ה בודהה אנו והוא הופכים לבלתי-נפרדים ומבינים כי אי-השניות, כמו מרחב, אינה ניתנת להסבר או להבדלה, כלומר מצב הטבע המוחלט או דְהַרְמַקַאיָה. הטבע של היבט ה בודהה וזה של תודעתנו אינם שונים בגודלם או בשום היבט אחר. כך יש באפשרותנו להגשים את השלב הסופי, שנוצר דרך פיתוח היבט ה בודהה.
שלב ההתפתחות הוא תרגול של שיטה, ושלב ההגשמה הוא תרגול של חוכמה. כדי להשיג מצב בודהה, עלינו לשלב את שני השלבים יחדיו, להבין את האמת היחסית והאמת המוחלטת, ולהגיע להארה מושלמת. מימוש האמת היחסית היא היכולת להגשים נִירְמַנַקַאיָה וסַמְבּוֹגַקַאיָה. מימוש האמת המוחלטת מתגשם כדהרמקאיה. כדי להגיע ל הארה עלינו להשיג את שתי האמיתות.
כדי להפוך לבודהה, עלינו להשיג את שלושת הגופים על-מנת להגשים את מטרתנו ומטרות האחרים. למען מטרתנו אנו משיגים את הדהרמקאיה, ולמען אחרים אנו מגשימים את הסמבוגקאיה או נירמנקאיה. כך ניצור את כל היתרונות, כמו השמש והירח: ללא מאמץ, בספונטניות וללא התכוונות.
בהתאם להתפתחותנו הרוחנית היומיומית עלינו לשלב אמצעים מיומנים (מדיטציה) או שיטה וחוכמה אפילו בחיי היומיום. פעולות שונות בעולם יכולות להתפתח לתרגול ולהתפתחות רוחנית. לפעול במיומנות, משמעו להיות מודע תמיד ולדעת אם נכון או לא נכון לפעול בטרם הפעולה – למשל – בדיבור. בכל פעילות בחיי היומיום עלינו לנסות להבין שכל התופעות, הקולות והמחשבות אינם קיימים בסופו של דבר בדיוק כמו חלום או אשליה. זוהי ההגשמה של האמת המוחלטת. נהגו כך בכל מקום בו אתם נמצאים ובכל מעשה שאתם עושים. אם תוכלו לנהוג כך, פירוש הדבר כי חלה התפתחות רוחנית לא רק בזמן השינון וה מדיטציה.
אם תנהגו כך במשך כל חייכם – יהיה זה טוב מאוד.
