לימודים תיאורטיים הם חשובים ביותר, שכן מצביעים לעבר המטרה ומבהירים נושאים רבי משמעות. בכוחם של כתבי החכמה לעורר השראה ולהביא להתעמקות וחכמה פנימית בקרב הנמשכים להשקפה הבודהיסטית. יחד עם זאת, מילים בלבד, אפילו מילים חכמות מאוד, נשכחות במוקדם או במאוחר. כפי שאמר טילופה, יוגי הודי מהמאה ה-10: "תיאוריה היא טלאי. טבעה להישחק ולנשור".
בלתי אפשרי להיות בודהיסט אשר מחזיק בהשקפה בלבד ולא מיישם את השיטות. לימוד לצורך ידע אינטלקטואלי בלבד הינו חסר משמעות. הלימוד התיאורטי מטרתו לתמוך בתרגול, אשר בתורו מחולל את השינוי האמתי. כך למשל מדיטציה, המוכנה גם "תרגול רשמי", משמשת כתרגול עבור התודעה ולעיתים גם עבור הגוף והדיבור, אשר מביא להשגת המטרה הרוחנית.
יחד עם זאת, אין זה מספיק לדעת את התיאוריה ולתרגל מדיטציה בלבד. מדיטציה לצורך מדיטציה הינה חסרת משמעות. מטרתה לאפשר למתרגל לחיות טוב יותר, למות טוב יותר ולהיוולד מחדש טוב יותר. לכן עלינו לקבל הנחיות מעשיות אשר מתוות לנו דרכי התנהגות מועילים בחיי היומיום. דרכי התנהגות שכאלו נקראות "תרגול בלתי רשמי".
החיים מלאים בהפתעות: אנו נתקלים מדי פעם במכשולים בלתי צפויים, אנו מאבדים דבר זה או אחר והנסיבות אינן מסתדרות כפי שהיינו רוצים. כאנשים אנו מושפעים מגורמים רבים, ובין השאר מנהלים מערכות יחסים רבות, נושאים באחריות אישית ומחויבויות כלפי החברה. בתוך כל אלו על המתרגל להישאר חומל וקשוב בכדי לשמור על איזון ולהיות שמח ומועיל עבור אחרים ככל האפשר.