מאת: דטלב גובל
מי יכול היה לדמיין התחלה טובה יותר עבור המילניום החדש באירופה?
גְיַיאלְוָוה קַרְמַאפָּה – אחד מרבי-האמנים הבודהיסטים הדגולים ביותר, מי שנחשב כבודהה חי – ביקר לראשונה במערב. אירוע זה עִצב את הבודהיזם המערבי לזמן רב. לאחר מסע מקיף ברחבי דרום-מזרח אסיה הגיע לאמה "הכתר השחור" הדגול של טיבט לגרמניה, כדי לקדם שם את פניהם של תלמידיו המערביים הרבים. ב-2 וב-3 בינואר, באולם "פיליפס" בדיסלדורף שבגרמניה, הוא העניק ליותר מ-6,000 תלמידים מיותר מ-30 ארצות את ההסמכות של אַמִיטָאיוּס – בודהה החיים הארוכים, ושל קַארְמָה פָּאקְשִי – הקרמאפה ה-2. בן ה-17 עלה לבמה בקלילות אלגנטית רבת-עוצמה, שהצביעה בבירור על בטחונו הממורכז. קהל ענק כיבד אותו בעמידה ובתשואות מלהיבות. נרגש בבירור חייך קרמאפה, ואז הציג בפניו לאמה אולה נידהל את הקהל באומרו באותו רגע היסטורי: "כל אלה הם תלמידיך".
קרמאפה הוא הלאמה הראשון המתגלם באופן מודע של טיבט, והוא מבטא את פעילות כל הבודהות. במשך כל 17 תקופות חייו, עד לנוכחית, הוא משאיר אחריו רמזים על הולדתו הבאה – בדרך כלל בכתב. בהתאם להוראות אלה נמצא כל פעם ילד בעל יכולות מיוחדות, שהמשיך בפעילות מחייו הקודמים.
כבר לפני כ-2500 שנה עמד גייאלווה קרמאפה לצדו של בודהה שַאקְיָימוּנִי ההיסטורי בתור "עיניים אוהבות" (סנסקריט: אַוַואלוֹקִיטֶסְוַורָה). לאחר כמה תקופות חיים חשובות כמתרגל בעל מימוש גבוה (סנסקריט: יוֹגִי) בהודו, הוא בחר להיוולד בכל פעם מחדש בצפון ההימלאיה, בטיבט. שם נודע בשם "קרמאפה", שפירושו "פעילות כל הבודהות" – סימן לפעילותו האוהבת והמיוחדת למען כל היצורים. קרמאפה התפרסם גם כמלך היוגים – רב-אמן המדיטציה הדגול ביותר בבודהיזם, מנהיגה הרוחני של שושלת הקארמה קאג'יו מאז המאה ה-12.
כשהפכה טיבט לקורבן הפלישה הסינית הקומוניסטית באמצע המאה ה-20, נמלט משם קרמאפה ה-16, ואף הצליח לשמור על רצף שושלת הקארמה קאג'יו. בעזרת תלמידיו – במיוחד לאמה אולה נידהל והאנה נידהל – וידא שהידע על טבע התודעה יגיע למערב. בשנות השבעים הוא ביקר כמה פעמים במערב, ולבסוף מת בארצות-הברית ב-1981.
קרמאפה ה-17 הנוכחי, טָאיֶיה דוֹרְגֶ'ה, זוהה על-ידי קוּנְזִיג שַמָאר רִינְפּוֹצֶ'ה בהתאם למסורת רבת-השנים של הקארמה-קאג'יו בתהליך רוחני לגמרי. ב-1994 הצליח לצאת מטיבט, וכרגע הוא חי בהודו, שם הוא מקבל השכלה בודהיסטית מסורתית וגם השכלה מערבית. להנאתו הרבה של הקהל, פנה קרמאפה לתלמידיו המערביים ב-2 בינואר בדיסלדורף באנגלית – ולא בטיבטית.
לאחר נאום הפתיחה שלו נתן גייאלווה קרמאפה מחסה בודהיסטי וגם את נדר הבודהיסטווה – ההבטחה להפוך למואר לתועלתם של כל היצורים החשים. בזמן ההסמכה של אמיטאיוס – בודהה החיים האינסופיים – הוא הסביר כל פרט של ההסמכה בפירוט רב: את האמצעים לעשיית ההדמיה, משמעותם של כל הסמלים שבהם השתמשו ואת ההיסטוריה של התרגול הטנטרי. ההסמכות ארכו יותר משעתיים, ולאחריהן בירך קרמאפה את כל האנשים מהקהל בזה אחר זה. האירוע ארך שבע שעות נוספות והרשים את כל הנוכחים.
הסמָכות הן תחום ההתמחות של בודהיזם דרך היהלום, ובהן מכניס אותנו המורה לשדה כוחו של בודהה. אי-אפשר להפריז בתועלת שבהסמכה זו; היא מהווה את הזרע המנטלי, שבאמצעותו ניתן להגיע לשחרור ולהארה בזמן הקצר ביותר. ההזדמנות לקבלה מרב-אמן כמו קרמאפה –נדירה ויקרה מאוד, וניתן לראות בה את אחד האירועים החשובים בחיינו.
למחרת היום נפגש קרמאפה עם נציגיהם של ארגונים בודהיסטיים מכל העולם. מאוחר יותר באותו יום הוא נתן מחסה פעם נוספת, והסביר את משמעותן של שלוש אבני-החן – הבודהה, הדהרמה והסנגהה – שער הכניסה לכל תרגול בודהיסטי. קרמאפה לימד שאחרי לקיחת המחסה בבודהה – הבלתי נפרד מטבעה האמיתי של התודעה – אין זה מן החוכמה לחפש מחסה אצל כל מיני אלים ארציים. הוא הסביר שהמחסה בדהרמה כולל את הפחתתם של הרגשות המטרידים; וכשחוסים בסנגהה עלינו להימנע מאנשים הגורמים למכשולים בדרכנו, ובמקום זאת לנסות להתחבר לאלה המפיחים בנו השראה לתרגול. קרמאפה גם עודד אנשים לכבד עצמים, המבטאים או מייצגים את שלוש אבני-החן, כמו תכנים, פסלים ותשמישים טקסיים. בזמן הסמכת קַארְמָה פָּאקְשִי שוב נתן טָאיֶיה דוֹרְגֶ'ה הוראות מפורטות לגבי 11 רמות החניכה הקשורות להסמכה. לאחר כמה שעות של נתינת ברכה סיים קרמאפה ה-17 את היום האחרון בהכרת תודה לסנגהה על עבודתם הקשה, וציין עד כמה הוא גאה בכל אחד. הוא הביע משאלות עבור הצלחתם של כולם בתרגולם, ועודד אותם לעבוד קשה לתועלת כל היצורים.
שושלת הקארמה-קאג'יו היא האסכולה הבודהיסטית, ששמה את הדגש הגדול ביותר בפתיחות למורה וביחסי אמון אוהבים בין מורה לתלמיד. דרך זו מביאה לתוצאות המהירות ביותר במדיטציה ולהתפתחות אנושית אינטנסיבית. סוף-סוף יכלו מתרגלים כה רבים לפגוש במורה העיקרי של השושלת – לא רק במדיטציה, אלא גם באופן אישי. רגש השמחה היה מדהים, כמו גם רגש האמון העמוק והביטחון בפעילות הבודהה של קרמאפה, שהכתה שורשים קבועים במערב.
תכנים טיבטיים מסורתיים מציינים, שאפילו פגישה אחת עם ישות כמו קרמאפה זורעת רשמים חיוביים כה רבים בתודעתנו, ומאוחר יותר הם יובילו לתקופות חיים רבות של אושר רב יותר ופחות סבל. נבואתו של הבודהה עצמו – סוּטְרָת הסַמַאדְהִי רַאגָ'ה – מצהירה: "… גיבור מואר בעל קול ארי יופיע בשם קרמאפה, ובכוח שהשיג במדיטציה עמוקה ישתמש לתועלתם של כל היצורים. אלה יראוהו, ישמעוהו, יגעו בו או יחשבו עליו, וכך יובלו לאושר"
