מאת: בּרוּק וֶובּ
מחלוקת הקרמאפות
אין אחד, מבין הבודהיסטים של הקאג'יו, המתרגלים את השיטות שהועברו מטילופה ומהמַהָסִידְהוֹת הדגולים, שיחלוק על חשיבות-המפתח של הכוח בו החזיק קרמאפה ה-16, רַנְגְג'וּנְג רִיגְפֶּה דוֹרְגֶ'ה. מותו בשיקגו ב-1981 השפיע קשות על כל מי שהיה קשור אליו. בהיותו לאמה השושלת של הקאג'יואים (קו הדרכות סודיות המועברות בעל-פה) ובהחזיקו בכל שדרי הקאג'יו להגעה להארה, היו ציפיה וכמיהה גדולות לזהות את התגלמותו הבאה.
רבים מודעים כבר לעימות החריף שהתעורר בעקבות החיפוש אחרי זהות התגלמותו של קרמאפה ה-17. היום יש שני קרמאפות ה-17 שהוכרזו רשמית. סיפור זיהויו של הקרמאפה טַאיֶה דוֹרְגֶ'ה תואר ב- buddhism Today, vol. 2 . האירועים שהובילו להכתרתו של המועמד השני, טְרִינְלִי דוֹרְגֶ'ה, מפורטים במאמר הבא. עבודת טיוח נרחבת נעשתה על-מנת לבסס מועמד זה על כסאו. מטרת מאמר זה היא להסיר את המעטה, המסווה היום את האמת מרבים.
תופעת ההיוולדות באופן מודע החלה מדוּסוּם צֶ'נְפָּה, הקרמאפה הראשון, במאה ה-12. במהלך הדורות התחזקה המסורת והגיעה לשלב, שבו היו בערך כ-1000 קווי-התגלמויות שונים בטיבט. דוגמה נוספת למורים מתגלמים כאלה היא השושלת הידועה של הדלאי לאמות. לפי המסורת קיימים שלושה אמצעים, שבעזרתם מזהים את ההתגלמויות: הלאמה מותיר הוראות על איך למוצאו – שיטה שהיא בעצם ייחודית לקרמאפות; מתייעצים עם לאמה בעל מימוש גבוה לגבי אופן איתורה של ההתגלמות; או באמצעות שיטת זימון של מגיני הדהרמה. רוב הקרמאפות – אך לא כולם – השאירו הוראות כתובות או בעל-פה כדי למצוא את התגלמותם הבאה. רק הקרמאפות ה-9 ה-10, ה-12, וה-14 לא השאירו הוראות; אולם כל הקרמאפות הצהירו על היותם קרמאפה עם לידתם, ולאחר שנבדקו על-ידי לאמות גבוהים של השושלת, אכן אושרו.
במשך כמה שנים הושארו לכאורה אלה שראו עצמם אחראים למציאת התגלמותו הבאה של קרמאפה ה-16 ללא הוראות. עם הזמן הוביל הדבר לאנדרלמוסיה בשושלת הקאג'יו. הניחו שהאמורים להחזיק במטריית הכוח הרוחנית של קרמאפה – שַמָאר רִינְפּוֹצֶ'ה, גַ'מְגוֹן קוֹנְגְטְרוּל רִינפּוֹצֶ'ה, טָאי סִיטוּ רִינְפּוֹצֶ'ה וגְיַיאלְצָפּ רִינְפּוֹצֶ'ה, כולם לאמות קאג'יו ידועים – ייקחו על עצמם את המשימה למצוא ולזהות את התגלמותו; אולם הצרות החלו אף לפני תום הלווייתו של גְייאלְוָוה קַרְמַאפָּה ה-16: בזמן שריפת הגופה ברוּמְטֶק, מנזר בסִיקִים, התרחש מאורע פלאי, שהיה נפוץ רק אצל יוגים בודהיסטים בעלי מימוש גבוה ביותר: תחת שמים כחולים בהירים, ותופעה של קשת המקיפה את השמש, התגלגל מהלהבות לבו של קרמאפה, שנראה ככדור אש עשוי מחומר כחול-שחור חשמלי, לשפתה של סטופת השריפה – לשם הוחזר על-פי עצתו של לוֹפֶּן צֶצ'וּ רִינְפּוצֶ'ה. גם עיניו ולשונו של קרמאפה נמצאו בלתי ניזוקים מהלהבות וגם הן שומרו. לפי המסורת, מצביעה התרחשות כזו על כך שהיבטי הגוף, הדיבור והתודעה חברו יחדיו כדי להיות משומרים כתשמישים נצחיים, המעבירים שדר הארה וברכה עצומים לכל היצורים בעתיד. מאורע כזה התרחש גם בזמן הלוויותיהם של גַמְפּוֹפָּה ושל קרמאפה ה-2.
העדים לשריפת גופתו של קרמאפה ה-16 ראו את הלב מתגלגל למקום, שבו עמדו בינות לאחרים לוֹפֶּן צֶצ'וּ רִינְפּוצֶ'ה, דְרוֹנְגוּ נוֹנְדְרוּבּ, נַמְקָאי דוֹרְגֶ'ה, קוּרְט נוּבּלִינְג וקְהֶנְפּוֹ צ'וֹדְרָק רִינְפּוֹצֶ'ה. לכן אנשים רבים היו מופתעים לגמרי, כשטָאי סִיטוּ רִינְפּוֹצֶ'ה הכריז במפגש שלאחר שריפת הגופה, שהלב "נפל לחיקו". מאוחר יותר, ב-1992, התבסס סיטו רינפוצ'ה על טענה זו כנימוק לכך, שהוא היחיד המוסמך לזהות את התגלמותו ה-17 של קרמאפה. למעשה לקח סיטו רינפוצ'ה את הלב מאלה שהחזירו אותו לחדרו הפרטי לאחר שריפת הגופה. מאוחר יותר התגלו גם פניני זהב וכסף רבים, דמויות בודהה ודברי ערך אחרים בין שרידיו של קרמאפה. מאז נבנתה סטופת זהב נהדרת, כדי לכלול בה את לבו של קרמאפה, הנמצא במנזר רומטק.
במשך המאות צמחו ארגונים גדולים מסביב לטוּלְקוּאִים השונים (התגלמויות מזוהות). כיום עוסקות רבות מקבוצות אלו בענייני תמיכה בלאמות שלהם, באופן הדומה מאוד לזה של התומכים בפוליטיקאים מודרניים. בהקשר למציאתו של קרמאפה ה-17 יוקרתי וחשוב ביותר בעיני תומכיהם של ארגונים אלה, שהעוצר שלהם יהיה המגלה והמחזיק בשושלת של הבודהה הדגול, גייאלווה קרמאפה.
באווירה זו של מתח ומזימות, שהועצמה עם חלוף שנים של חיפוש אחרי התגלמותו של קרמאפה, ללא כל הודעה על הימצאו, הדרישות מהעוצרים היו כה תובעניות, עד שב-1986 הם הסכימו לספר סיפור שקרי בפומבי על כך, שבעצם נמצא ברשותם מכתב הנבואה של קרמאפה. היה זה כדי להעביר מסר, שלפחות לרינפוצ'ים היה מושג מסוים על הוראותיו של קרמאפה לשכך את דרישותיהם הבלתי פוסקות של אנשים. עקב אווירת השמועות וההשערות העזה שלח שמאר רינפוצ'ה ב-1986 מכתב לכל הלאמות והמנזרים, ובו חזר על כך, שקרמאפה יחשוף את עצמו בבירור בזמן המתאים. אף-על-פי שארבעת העוצרים ניסו למצוא את התגלמותו של קרמאפה, הם בילו את רוב זמנם בנסיעות ובהדרכת תלמידיהם שלהם. נדמה היה שהעוצרים לא התלהבו להיות בצוותא או לתפקד בכל דרך שהיא כגוף אחיד. עקב שוני בהשקפות, בשאיפות ובאינטרסים, בפועל מעולם לא נפגשו יחד; וסיטופה נמנע נמרצות מלהיפגש עם שמאר רינפוצ'ה.
מעניין לציין, שהתגלמותו הקודמת של טאי סיטופה, וגם ג'מגון קונגטרול ה-2, היו מוריו של קרמאפה ה-16, כשהראשון משמש כמורו העיקרי. בתחילת 1990 הלהיב דבר מוזר את מחנהו של סיטו. במהלך פגישה במקום מושבו של קרמאפה, במנזר רומטק, הכריז סיטו רינפוצ'ה, שמכתב נבואתו של קרמאפה ה-16 נמצא. מפגש זה התקיים ב-19 במרס 1992. סיטו רינפוצ'ה הסביר לעוצרים אחרים שב-1981, בניו דלהי, נתן לו קרמאפה צַ'אקְרָה של מגן עטופה בבד-רקמה צהוב. סיטו הסביר שקרמאפה אמר לו, ששקיק זה יהיה חשוב בעתיד. הוא ענד את המגן במשך שנים סביב צווארו, ומאוחר יותר העבירו למותניו. לבסוף, בתחילת 1990, בחן סיטו את הצ'אקרה, ומצא בתוכה את מכתב נבואתו של קרמאפה. כשנשאל מדוע לא הראה את המכתב לעוצרים האחרים בפגישות קודמות שהתקיימו לאחר 1990, הסביר סיטו שפגישות אלה התרחשו במקומות, שבהם לא היה נכון להראות מכתב כזה. הוא טען שמתוך כבוד חשוב יותר, היה להחזיק את המכתב בתוך הגָאוּ (קופסת תשמישים) של קרמאפה ברומטק – מאשר להציגו לאחרים. המכתב שהציג סיטו תיאר מקום הולדת של קרמאפה במזרח טיבט. ניתנו גם שמותיהם המדויקים של הוריו, ולכאורה היתה זו אפוא פריצת דרך עצומה אחרי כל כך הרבה שנים של ספקולציות. סיטו תיאר זאת בתור "חדשות טובות, הדומות לקריאות השמחה של הטווסים". אולם ההתלהבות שבאה אחרי-כן נמשכה זמן קצר, שכן שמאר רינפוצ'ה בדק מיד ובקפדנות את אמיתותו של המכתב. המכתב שהוצג אמור היה להיות מוכתם לגמרי מזיעה לאחר שנים של נשיאה על עורו של סיטופה, ושמאר רינפוצ'ה ציין שהמעטפה בה הוחזק המכתב זמן כה רב, איכשהו "ויתרה" על הזעה זו. התעוררו גם שאלות לגבי סגנון הכתיבה, החתימה ותוכן המכתב. למעשה צוין שסגנון הכתיבה במכתב לא נראה שונה מזה של סיטו רינפוצ'ה עצמו. יתר-על-כן, בשורה השביעית של המכתב נאמר: "הוא ייוולד בשנת שור אדמה". בהתאם למערך האסטרולוגיה הטיבטית, אמור ילד כזה להיות בן 32 בזמן מותו של קרמאפה – או שעליו להיוולד 26 שנים לאחריו. מאוחר יותר, כשארגונו של סיטו היה מתייחס לחלק זה, הוא תוקן והיו אומרים "שנה טובה" במקום – "שנת השור". בנוסף, גם הלאמה, שיועד להיות מורו של קרמאפה, נובא במכתב; היה זה סיטו רינפוצ'ה בעצמו.
תוך הסכמה מלאה לתמוך בחיפוש אחר מועמד קרמאפה חדש זה, עמד שמאר רינפוצ'ה על כך שקודם יש לבצע בדיקה מדעית-משפטית למכתב, שתוכיח את אמיתותו, אך הבקשה נדחתה על-ידי סיטו רינפוצ'ה. כל ארבעת העוצרים נדרו לשמור על סודיות מוחלטת בקשר לנושא כולו, ובמרס 1992 הוחלט שגַ'מְגוֹן קוֹנְגְטְרוּל רִינְפּוֹצֶ'ה ייסע לטיבט כדי למצוא ולבדוק את הילד ממכתב הנבואה באופן אישי.
בינתיים המשיך שמאר רינפוצ'ה (שחשד עכשיו במניעיהם ובהתנהגותם של עמיתיו) בחיפושו שלו אחר התגלמותו של קרמאפה. בערך באותו זמן חנכו שמאר רינפוצ'ה וג'מגון קונגטרול רינפוצ'ה פסל בודהה בגובה 4 וחצי מטר במנזר רומטק. במהלך הטקסים החל נוזל לנטוף ממצחו של הפסל, וכולם פירשו זאת כסימן מבשר רע ביותר. זמן קצר לאחר מכן נהרג ג'מגון קונגטרול רינפוצ'ה בתאונת דרכים טרגית, עוד לפני שהיתה לו ההזדמנות לנסוע לטיבט.
למרות ההסכם לא לספר לאיש את עניין המכתב, נפוצה כמעט מיד ברחבי נפאל איגרת מארגונו של סיטו, מכריזה על החיפוש אחר קרמאפה צעיר. ב-8 באפריל 1992 יצאה מצוּרְפְהוּ, מקום מושבו העתיק של קרמאפה בטיבט (הכבושה כעת על-ידי סין), משלחת חיפוש בראשו של לאמה טוֹמוֹ למצוא את ההתגלמות החדשה. מוזר למדי שהדבר אירע שבועות אחדים לפני שנהרג ג'מגון קונגטרול רינפוצ'ה – היחיד שהיה מיועד רשמית למצוא ולבחון את הילד. ב-13 ביולי 1992 הובא לצורפהו אוֹרְגְיֶין טְרִינְלִי, בנם של הורים נוודים עניים מלָאטוֹק, בבָּאקוֹר שבמזרח טיבט, בתור התגלמותו הרשמית של קרמאפה ה-16. כאן קיבלו גְיַיאלְצָפּ רינפוצ'ה וסיטו רינפוצ'ה את הילד הצעיר בטקס גדול. ניתן לו השם פָּל צְ'יַאבְּדָק אוֹגְיֶין גְיַאלְוֶוי נְיוּגוּ דְרוֹדוּל אוֹרְגְיֶין טְרִינְלִי צָאל צ'וֹקְלֶה נַאמְפָּר גְיַאלְוֶוי דֶה. שם זה נכתב בהקשר לקרמאפה ה-17 בנבואתו של גורו רינפוצ'ה (פַּדְמַסַמְבְּהַאוָוה). מאוחר יותר כתוצאה מחוסר זהירות גילה לוֹפֶּן דֶצֶ'ן רינפוצ'ה מצורפהו, שלסיטו רינפוצ'ה כבר היה קשר עם הילד הזה, עוד לפני שנשלחה משלחת חיפוש כלשהי. הסינים מעולם לא פרסמו שאביו של המועמד הצעיר היה צייד החפרפרות המקומי בעמק שבו התגוררו. בטיבט זוכה מעמד השוחטים להערכה הנחותה ביותר, ומעט היה נותר מהמוניטין של "המתגלם", אילו היה הדבר נודע לציבור.
בינתיים יצרו קשר עם הדלאי לאמה, והוא נתבקש להוציא מכתב, המאמת והמכריז על אורגיין טרינלי כעל התגלמותו של קרמאפה ה-16. הדלאי לאמה נעתר לעשות זאת, מכיוון ששוכנע על-ידי גייאלצפ רינפוצ'ה וסיטו רינפוצ'ה שכל לאמות הקאג'יו מסכימים בנושא זה – אך לא כך היה באמת. מכתבים משותפיו של סיטו רינפוצ'ה נפוצו במהירות, מודיעים על מציאתו של קרמאפה ה-17, ומצטטים את אישורו של הדלאי לאמה, ומצהירים שכל האי-הבנות התפזרו. יש לציין שמבחינה היסטורית אין לדלאי לאמה שום השפעה או סמכות לאשר את התגלמותו של קרמאפה. בינתיים פעלה מערכה עצומה, שמטרתה לאסוף חתימות של כל אלה שיתמכו בקרמאפה הידוע כ"אורגיין טרינלי". רוב לאמות הקאג'יו חתמו כמבוקש.
ב-9 ביוני 1992 נאם שמאר רינפוצ'ה ברומטק, והמליץ לכל האנשים להתרחק מפוליטיקה ביחס ללידתו של קרמאפה. הוא אף סיפר את הידוע לו בסוד על אדם מסוים הראוי לאמון, המחזיק בהוראותיו של קרמאפה ה-16. הוא אמר שאדם זה רמז לו וגם לג'מגון קונגטרול רינפוצ'ה לגבי נושא הקרמאפה; והוסיף שאם המידע של אותו אדם יוכח כמסולף הוא מבטיח להתפטר ממעמדו כעוצר. הוא הסביר שלא הזכיר זאת קודם מחשש להערמת מכשולים בהתלהטות שהיתה ובגלל האווירה הפוליטית התוקפנית, שאפפה את החיפוש אחר קרמאפה.
בתחילת 1992 התנהלה סדרת מפגשים בבייג'ינג שבסין בין סיטו רינפוצ'ה לבין פקידי הממשל הסיני. היה ברור שסיטו רינפוצ'ה ומזכירו, אָקוֹנְג טוּלְקוּ, נהנו מיחסים חמים עם בייג'ינג ויכלו לנוע בחופשיות בתוך טיבט, למקומות שבפועל לא יכלו לאמות אחרים להגיע. הממשלה ואמצעי התקשורת הסיניים הרבים נכחו ב-27 בספטמבר 1992 בטקס מורכב בצורפהו שבטיבט. ביודעם שעמיתיהם הרבים התנגדו נמרצות לכך, הכתירו כאן סיטו רינפוצ'ה וגייאלצפ רינפוצ'ה את הילד אורגיין טרינלי בתור קרמאפה ה-17. בייג'ינג קיבלה את הילד בהתלהבות בתור "ה בודהה החי" – הראשון מאז פלשו לטיבט ב-1959. בהכתרה כמעט ולא נכחו אנשים מערביים. סיפורים ושמועות רבים רחשו סביב הילד, והם מציינים מאורעות פלאיים בחייו, וביניהם: הופעתן של שלוש שמשות בעת לידתו, גשמי פרחים מהשמים, יכולתו להטביע את עקבות רגליו על סלעים. סיפורים אלה אולי אמיתיים, אולם אף אחת מהטענות לא התבססה על עדי ראייה.
סיטו רינפוצ'ה וגייאלצפ רינפוצ'ה הכריזו על ההכתרה בצורפהו, מושבם העתיק של הקרמאפות, כהקדמה לשובו של קרמאפה ה-17 למנזר רומטק בסיקים שבהודו. רומטק היתה המושב הרשמי, והוא נבנה ב-1960 על-ידי קרמאפה ה-16, לאחר שנמלט מארץ הולדתו; אולם מאז ההכתרה חלפו שנים, ולילד אופשר רק ביקור לבייג'ינג, על-מנת להכריז בצורה פומבית על נאמנותו לממשלה הסינית. למעשה נכבש מנזר רומטק בכוח על-ידי נזיריו של סיטו רינפוצ'ה באוגוסט 1993. עד לאחרונה היתה רומטק גם ביתו של גייאלצפ רינפוצ'ה. נזיריו של קרמאפה ה-16 פונו ממנזר רומטק, ויותר מ-200 מהם חיים עכשיו בתנאים מצומצמים ביותר בבית סמוך השייך לשמאר רינפוצ'ה. בראשיתה של המחלוקת סירב אחד מנזיריו של קרמאפה לתת אמון בקרמאפה הסיני, ונרצח; ורבים מהנזירים הוכו ונפצעו קשות, כשניסו להיכנס בחזרה באוגוסט בשלום לרומטק. מכיוון שסירבו להכניסם, הם פתחו בשביתת רעב ארוכה כדי למשוך תשומת-לב ציבורית למצוקתם.
במרס 1994 בניו דלהי שבהודו, הציג שמאר רינפוצ'ה לעולם החופשי את טַאיה דוֹרְגֶ'ה בתור קרמאפה ה-17 האמיתי. שמאר רינפוצ'ה הדגיש, שטאיה דורג'ה נבחר על בסיס הודעותיו האישיות מאז גיל שלוש על היותו קרמאפה, ולאחר מכן – על בסיס אימותן העוקב של איכויותיו הרוחניות. אישור לאמיתות הבחירה של קרמאפה נעשה בהסכמתו המלאה של האדם, המחזיק בהוראותיו של קרמאפה ה-16. זהותו של אדם זה טרם נחשפה על-ידי שמאר רינפוצ'ה. נכון לעכשיו, נראה שהוראותיו מונעות מאדם זה לחשוף פרטים כלשהם.
במהלך טקס הצגתו של קרמאפה טאיה דורג'ה בקִיִבִּי (המכללה הבודהיסטית הבינלאומית של קרמאפה) בניו דלהי שבהודו, הפגינו אותם עושי הצרות מקרב נזיריו ותומכיו של סיטו רינפוצ'ה (שעזרו לגזול את מנזר רומטק), את נוכחותם על-ידי מחאה פומבית, זריקת אבנים, ניבולי-פה ופציעתם של רבים. בקרב מתרגלים בודהיסטים אין התנהגות קנאית כזו מובנת כלל.
בעבר היו שתי תקופות-הידרדרות בשושלת ה קארמה קאג'יו, שנגרמו על-ידי נסיבות חיצוניות. הראשונה היתה כרוכה בפלישתו של הקיסר המונגולי גוּשְרִי חָאן, שתמך בדלאי לאמה. בזמנו של קרמאפה ה-10 שאף הדלאי לאמה ה-5 לאלץ בכוח את כל המנזרים בטיבט לנהוג בהתאם לבית-ספר הגֵלוּגְפָּה של ה בודהיזם הטיבטי. מאוחר יותר, בזמנו של קרמאפה ה-13, שוב הופעלו לחצים פוליטיים על הקאג'יואים על-ידי השלטון החזק של הגלוגפה בטיבט. שמארפה, עוצרו הקרוב ביותר של קרמאפה ומחזיקו של הכתר האדום, הואשם בבגידה, והועבר חוק האוסר על התגלמותו העתידית. נאסרה כל הכרה במעמדו הרשמי במשך 200 השנים הבאות. מנזרו שלו הומר בכוח למסורת הגלוגפה, ובטיבט נותרו רק שני מנזרים של קאג'יו. שמארפה המשיך להתגלם – אף-על-פי שפעילותו הפומבית בתור עוצרו של קרמאפה נשארה בלתי מוכרת.
באותה תקופה ביססו הרינפוצ'ים האחרים ארגונים גדולים ומתפתחים – בעוד ארגונו של שמארפה הצטמצם. מטרתם של ארגונים אלה היתה לספק למנהיגם בסיס כוח רחב מבחינה פוליטית וכלכלית כאחת. בסקירה היסטורית מובן יותר הלחץ הפוליטי, שהופעל מלמטה על הרינפוצ'ים הגבוהים. במקרה זה – ובמיוחד של סיטו רינפוצ'ה – ניתן לשער איזה לחץ אדיר הופעל עליו כדי שיציג קרמאפה, וכך ישכך את דרישות הזועקים להיות נתמכים מבחינה פוליטית מהיותם קשורים אליו. סדר-הניקור ההייררכי (סדר חברתי בו כל פרט מחפש את הנחות ממנו כדי לנקר אותו) בסגנון ימי הביניים, שבו יושבים מועמדים מצליחים על כסאות-כבוד גבוהים יותר ויותר, גרם לפלגים מתחרים לתמרן בקנאות לקידום מעמדו של מועמדם. שוב ושוב ביקש קרמאפה ה-16 מסיטו רינפוצ'ה לחזור לרומטק ולסיים את הכשרתו הרוחנית, שנטש בגלל הלחצים מארגונו התובעני. השלמתה של השכלתו נשארה לא גמורה.
ההידרדרות הנוכחית היא הראשונה, שנוצרה אי-פעם מתוך השושלת עצמה. אי-אפשר לאתר את הסיבה הראשונית לסכסוך הנוכחי: האם הרעיון לייצר קרמאפה נבע מתודעתו של סיטו? של אקונג טולקו? או שמא רקיחה סינית טהורה? ניכר היה ששני הפלגים עבדו יחד די טוב, כדי לשכנע במיומנות את רוב לאמות הקאג'יו ללכת אחר קרמאפה מזויף, וכך הוטעו תלמידיהם של מורים אלה.
במרס 1996 כונסה בניו דלהי ועידת קאג'יו בינלאומית של תלמידי קרמאפה ה-16, כדי לדון בעניין הקרמאפה. הסיבה למחלוקת שנוצרה סוכמה על-ידי קְהֶנְפּוֹ צ'וֹדְרָק, כך: "בעיה זו נוצרה מבפנים על-ידי אלה, המכריזים על עצמם כעל מחזיקי הדוקטרינה של שושלת ה קארמה קאג'יו. מקורה במעורבות בפוליטיקה ובתאווה לקדם את מצבם הכלכלי האישי. כך קרה שחלק מהלאמות לא נשארו לאמות-אמת, ונכשלו באורח-חיים שאינו תואם את תוארם".
אומרים שקרמאפה מוכיח תמיד את עצמו על בסיס איכויותיו הרוחניות והגשמתו בלבד. במרס 1994 הסביר שמאר רינפוצ'ה: "התגלמותו של גייאלווה קרמאפה היא למענם של כל היצורים החשים. כשמישהו כמוהו מגיע מנירוונה לקיום אנושי זה, אין חוקה המגדירה זאת. לא קיימים חוקים או תקנות. על-מנת להתגלם אין קרמאפה זקוק לתעודת זהות או ויזה, ואינו צריך לעבור תהליך הגירה. הכול מתגלם דרך איכויותיו הרוחניות. יצורים חשים אינם נולדים מתוך בחירה חופשית, אלא מובלים על-ידי ה קארמה שלהם. כשבודהיסטוות דגולים מתגלמים, הרי זה כתוצאה מבחירתם האישית. כל הקרמאפות הקודמים התגלמו באמצעות יכולתיהם. אימותו של קרמאפה נובע מההיבט הרוחני לבדו, ואינו קשור לממשלות, שגרירויות, הגירות או כל דבר מעין זה".
מעולם לא נבחר קרמאפה באופן פוליטי על-ידי הצבעה או הפעלת כוח. כסף וכוח נראים כמניעים הישירים מאחורי הסכסוך. ב-1992, לאחר שהרפובליקנים באמריקה בזמן נשיאותו של בוש הפסידו בבחירות לדמוקרטים, שוב עלה מעמד "האומה המועדפת ביותר" של סין לדיונים מעוררי מחלוקת. הדלאי לאמה הפך לדמות ציבורית חזקה באמריקה, המייצגת את שאיפות עמו לחירות. כעת תיעלו הסינים את תחבולתם בהציגם עצמם פייסנים כלפי האוכלוסייה הבודהיסטית, הרדופה בעבר. כך, בהצגת תמיכה בלאמה גבוה מתגלם, בעל מעמד של בודהה, הם יכלו לתמרן כרצונם בטיבטים ובדעת הקהל העולמית כאחת. אשליית התפנית למדיניות זכויות-האדם נעשתה הכרחית ביותר, מאחר שבאותה עת שוב החלו הטיבטים להפוך לבלתי מרוסנים ולתוקפניים. הפַּאנְצֶ'ן לאמה, מהלאמות הגבוהים המוכרים והבולטים ביותר בטיבט, נפטר, וההשפעה המרגיעה שהפעיל על עמו (בפקודת הסינים) נעלמה. קרמאפה, הנשלט על-ידי בייג'ינג, היה אפוא התחליף המושלם. בסופו של דבר היה על כף המאזניים מוטל רווח שנתי של מיליארדי דולרים ממכירת מוצרים סיניים באמריקה.
לאחרונה הופיעה טְהַנְקָה בת 350 שנה, המציגה קרמאפה בשם טאיה דורג'ה. כמעט ודאי שצוירה על-ידי קרמאפה ה-10, ואולי זו היא דרכו לאמת את עצמו. בתור "היודע את שלושת הזמנים" – עבר, הווה ועתיד – לבטח חזה קרמאפה את הסכסוך העכשווי. קרמאפה ה-10 צייר כמה טהנקות נבואיות מפורסמות, אולם זו מופיעה כתגלית חדשה לגמרי. מידע על קיומה של טהנקה זו נודע לכמה לאמות גבוהים של אסכולת הקאג'יו רק בשנה שעברה, ועדיין יש לערוך לציור בדיקות מדעיות. מתחתית הטהנקה, הנושאת את שמו של טאיה דורג'ה הנכתב בבירור באותיות זהובות, יושב שמארפה עם הכתר האדום. בצורה זו מוצג שמארפה כמחזיק השושלת של שדר הקרמאפה.
אין כל תקדים היסטורי לקיומם של שני קרמאפות יחד. רעיון זה משמש כהנחה של כמה הוגי-דעות מודרניים מרחיקי לכת. מכלול עדויות מעיד בתוקף, שמכתב הנבואה שהוצג על-ידי סיטו רינפוצ'ה זויף בעיקר על-ידיו! הילד, אורגיין טרינלי, הוא אפוא קורבן שלא ביודעין בקנוניה של כמה מנהיגים בודהיסטים ושל הממשלה הסינית, המעוניינת לשלוט באמונה הדתית של האוכלוסייה הטיבטית. מאז המאה ה-12 הקרמאפות הם המנהיגים של מסורת הקאג'יו וכך – גם המורים הרוחניים של חלקו הגדול של העם הטיבטי. כרגע לא יוכל קרמאפה בטיבט למלא תפקיד זה, מאחר שהממשלה הסינית הכובשת ממשיכה לנצל את האנשים ואת אמונם בלאמות הגבוהים לשם יתרונה הפוליטי. אורגיין טרינלי הצעיר צולם בסרט וידיאו, ובו הוא נראה כבעל כוחות ריכוז מועטים, ולעתים תכופות משועמם או עצבני. בקיצור, הוא נראה כילד מבולבל.
לאמה אולה נידהל זוהה על-ידי קרמאפה בתור מגן הדהרמה – ובייחוד מגן של שושלת הקאג'יו. כבר בתחילתה של מחלוקת זו נקט לאמה אולה עמדה איתנה ולא מתפשרת, והיה זה הוא האחראי על יציאתו המהירה והבטוחה של קרמאפה טאיה דורג'ה מטיבט הכבושה להודו ולעולם החופשי. ב-1994 אמר לאמה אולה: "לאחר שירד האבק מכל העניין הזה, ברצוני להגיד לג'נטלמנים היקרים וללאמות הגבוהים התומכים בקרמאפה הסיני, שהם היו לגמרי חובבנים. אם קיים דבר אחד שעליהם לדעת, הוא שמתוך אוכלוסייה טיבטית בת שישה מיליון איש הרגו הסינים מיליון וחצי. זה קרה רק לפני כמה שנים, ואף כיום ממשיכה סין לדכא את הטיבטים. הרעיון שלהם – שהם יכולים לעשות עסקים כלשהם עם הסינים – הוא אבסורד! לפני שנים אמרנו בבירור, שאם קרמאפה ייוולד בטיבט, צריך לעשות רק דבר אחד: להוציא אותו משם. עם "אח גדול" הנושף בעורפנו לא היה סיכוי – והם שכחו זאת. הם הפכו את הילד לכה "כבד", שההודים לא יקבלו אותו, והסינים לא יניחו להוציא אותו. אמרנו להם זאת פעמים כה רבות – אבל הם נחפזו הישר אל תוך מלתעות הכריש. אני פשוט אוחז בראשי. זה כל כך חובבני".
קרמאפה טאיה דורג'ה ניצל לגמרי מהסיטואציה של שליטה סינית, וגדל בתפקיד המנהיגות שלו, חופשי מכל אילוץ פוליטי. הכנת טאיה דורג'ה כקרמאפה נעשתה בהתאם ללימודים הבודהיסטיים. הוא מתחנך בקיבי, ועובר הכשרה אינטנסיבית בפילוסופיה ובמדיטציה. כך הוא מכין את עצמו לתפקידו החשוב – להעביר את לימודיו של הבודהה (דהרמה) לתועלתם של כל היצורים.
אירוניה נוספת מתגלה, כשמחשיבים את עמדתו הנוכחית של הדלאי לאמה לגבי נושא הקרמאפה. משרדו אישר באופן חד-משמעי את המועמד לקרמאפה, שנתמך על-ידי הסינים. דבר זה קרה לאחר המפלה האחרונה, המערבת את נסיונם של הסינים להכתיר בובת-חוטים של פאנצ'ן לאמה משלהם. למרות אי-הסכמתו המוחלטת להתערבותם, בחר הדלאי לאמה לתמוך בסינים במצב, המקביל לזה שלא מזמן כה זעזע אותו ואת האנשים חובבי החירות בעולם. הדלאי לאמה תומך במועמד הסיני – אף-על-פי שהוא מודע לגמרי לסתירות באמצעים שהופעלו לזיהויו של קרמאפה אורגיין טרינל ועל הכרזתו.
כיום חצויה במדויק התפלגותה של אסכולת הקאג'יו העתיקה בין מחנות הקרמאפות. הקרע התחיל מפוליטיקה של סגנון ימי-הביניים שצמחה בטיבט ומקנאות קטנוניות, ששרדו ללא שינוי במשך דורות. הוא הוזן על-ידי עסקנים פוליטיים ורוחניים שחגו כל הזמן, כמו לוויין, סביב אלה שהשתמשו בסמכותם הרוחנית והחילונית. כיום אין נאמנויות רגשיות, שעליהן נסמכו בעבר, מספיקות להגדרת האמת. כשהמערביים עוסקים בבודהיזם, הם רוצים לדעת ולאמת בוודאות את כנותם של מוריהם – ולא לבלוע כל גמל מלוכסן. רובם גדלו על רקע דתות ה"אמונה", שתחתיתן המושחתת בדרך כלל מתגלה בבחינה מקרוב, וחושפת מילים ופעולות שאינן תואמות. נדמה שמעטים מבין המערביים המשכילים מוכנים לאהוד את אלה, שלא יעמידו מסמך לבדיקה משפטית, כשסכסוך כה מרחיק לכת, בלבול ותוהו-ובוהו מכאיב היא התוצאה הברורה של אי-עשיית הדבר. המערביים שמו את הבודהיסטים הטיבטים במעמד גבוה, ובוודאי רבים ממוקמים בו כראוי; אולם כמו בדתות המערב, פלגנות של נוכלים חודרת אפילו לגבוהות מבין השכבות הבודהיסטיות הדתיות. אכן, תופעת הפולחן, שבה מתחפשת הפוליטיקה בצורה מתוחכמת לרוחניות, היתה קיימת ב בודהיזם הטיבטי, כפי שהיא קיימת בנצרות של היום. במקרה זה גבו התוצאות מחיר חמור – אך עם זאת אולי מועיל. אמונה עיוורת בלאמה בגלל תוארו הנעלה כבר אינה יכולה להיות מוצדקת, ואפילו לאמות רמי-מעלה עלולים להיות מונחים על-ידי כל אותם רגשות מטרידים, שעליהם הם מלמדים אחרים כיצד להתגבר. אכן, כל זה עונה על לימודיו האחרונים של ה בודהה. ה בודהה הפציר בכולם לא להאמין אפילו למילה אחת שאמר רק בגלל שה בודהה אמר אותה – אלא לבדוק בעצמם אם כל זה נכון או לא.
