מאת: לאמה אולה נידהל
בטיבט היו שלוש אפשרויות לתרגל בודהיזם; נזירות, אנשים רגילים ויוגים.
הנזירים והנזירות חיו בנפרד במנזרים, ומילאו אחר חוקי התנהגות קפדניים; האנשים הרגילים חיו חיי משפחה, עבדו לפרנסתם, וניסו להכניס את לימודי הבודהה לתוך חיי היומיום שלהם; היוגים חיו מחוץ לנורמות החברתיות, לרוב במערות ועם בני/בנות זוג שונים/שונות, והקדישו את חייהם להתפתחות רוחנית (דוגמה לכך הוא היוגי הידוע מילרפה).
מכיוון שבמדינות המפותחות אפשר כיום לשלוט במספר הצאצאים, אין בנמצא מנזרים רבים. בעבר חיו הגברים והנשים בנפרד לא מכיוון שיש בלימודי ה בודהה איזושהי התנגדות להנאות הגוף – אלא מפני שלא ניתן היה לקיים יחסי מין בלי שבעקבותיהם יבואו ילדים, ואלה יצמצמו מאוד את הזמן עבור לימודים (דהרמה) ו מדיטציה.
שתי קבוצות, שהיו בעבר נפרדות – היוגים והאנשים הרגילים – התקרבו במערב זו לזו. בטיבט נאבקו היוגים בנזירים ובנזירות לובשי הגלימות האדומות על החסות והתמיכה של האנשים העובדים, ואף היו צריכים לשים על עצמם סימני זיהוי, כמו גלימות לבנות ותסרוקות מוזרות. גם זה כבר אינו הכרחי כיום. האנשים הרגילים במדינות המערב כבר אינם צריכים לגדל אין-ספור ילדים, כדי שיהיה מי שידאג להם לעת זקנה, ושערות ובגדים מוזרים כבר לא מרשימים איש. לדוגמה: היום מחזיקים רוב תלמידיי בהשקפת המהמודרה, כלומר סגנון היוגי – אך בחיי היומיום עושים את כל הדרוש מאדם רגיל. בזמן החופשות בא לידי ביטוי הסגנון החופשי, היוגי, ורבים עוברים עם האוהל מקורס מדיטציה אחד למשנהו.
לפני 2,550 שנה נמשכו אנשים רבים ללימודי ה בודהה על הסיבה והתוצאה (קארמה); מעטים ביקשו ללמוד על חוכמה וחמלה; ורק בודדים רכשו אמון לדרך היהלום.
בארצות המערב, על כל היכולות, הכשרונות וה קארמה הטובה, רוצים רבים להתנסות בשמחת המרחב הפתוח של ה תודעה – בעוד את ענייני הסיבה והתוצאה מעדיפים להשאיר למשטרה. גם פילוסופיה ופסיכולוגיה אינן מושכות רבים, כיוון שרובנו כבר שמענו על כך מספיק בבית-הספר. אנשים הבטוחים בעצמם רוצים התנסויות.
מבנה הלימודים בראייה מערבית
כל התומך בלימודי ה בודהה ממשיך את הזרם הבלתי-פוסק של ה דהרמה הלאה: בין אם בעזרה בפעילות כלשהי במרכז, בהוראת ה בודהיזם או כדוגמה למשפחה או לחברים, ואין הבדל רב בין כל הפעילויות הללו. גם המעדיף את הגישה של אחד לאחד יגלה, שהיעילות גדלה יחד עם הראייה של כל הדרך, כי הראייה הכללית והרחבה מאפשרת את בחירת השיטה המתאימה מתוך מגוון גדול.
עם תובנה מספקת ניתן לייצב אנשים ברמת התפתחות שאליה הגיעו, וליצור צפייה שמחה לשלבים הבאים. על-מנת להגיע למטרות כה מעשיות, אין החלוקה הממוסדת של לימודי ה בודהה – לוינאיה, סוטרה, אבהידהרמה ווג'ריאנה – מתאימה. כאן נחוצה גישה לשפע זה עם התמקדות בתרגול (מדיטציה). לפני שנצא לדרך זו, מספר מילים לבעלי התקווה המתכננים מתקפה מאסיבית על תסכולי הקיום המותנה: דרושה לנו נשימה ארוכה.
למרות שהעולם מציע מגוון מתרחב והולך של דרכים קוסמות להתנסות רוחנית, המציאות רחוקה מכך. לאנרגיות הקארמיות המותנות של היצורים יש איכות דביקה, ולמעטים יש את הבסיס הנחוץ כדי להתחיל בדרך – זוהי הוודאות בכך שיש להם תודעה, שניתן לעבוד איתה כדי להשיג תוצאות מתמידות; ששטף המידע שלה נע מזמן חסר התחלה מקיום מותנה אחד למשנהו כשהוא אוסף את החוויות שיבשילו כחיים הבאים… שהדבר ימשך עד שיכירו במראה שמעבר להשתקפויות – המצב הבלתי מותנה של התודעה. הצעיפים המכסים על התודעה קיימים מזמן חסר התחלה ואינם יריב חלש. גם עם הברכות והמדיטציות החזקות ביותר צריכה הסרתם להתרחש באופן הדרגתי.
כפי שכבר הוזכר העושר המשובח והמתמיד היחיד שניתן להעניק ליצורים הוא התובנה על טבעם הבלתי מותנה. אך כיצד לעשות זאת?
בהיצע המבלבל הקיים כיום של מורים, ניתן להכיר בלאמה טוב או סופר בודהיסטי, בכך שהוא מצביע על שיטות המביאות לשינוי, ונמנע מלרצות את תלמידיו בדיבור מתקתק סביב נושאים רגישים כשהוא מותיר אותם עם סיפוק שטחי מאישור דעותיהם המוקדמות או האקזוטיות אך עם מעט או ללא הדרכה אמיתית.. אפילו הלאמות של שלושת השושלות הטיבטיות "העתיקות" המסוגלים לחשמל את תלמידיהם המוכשרים עם מהמודרה ודזוג-צ'ן – הרמה העליונה של לימודי הבודהה – צריכים למהר ולהמליץ על הדרך המעשית למצב זה: תרגולי ההכנה הלא-כל-כך מפוארים עם החזרות האינסופיות הנקראים ניונדרו(1). תרגולים אלו מסייעים לייצר בתת ההכרה את העושר וההיטהרויות שהם הבסיס התמידי היחיד לאושר.
"לימודים גבוהים" הם "סודיים מטבעם" והם נעשים רלוונטיים רק כאשר הושגה רמת ההתפתחות המתאימה (בחיים אלה או בחיים קודמים). כמו כן, מאחר והגוף עצמו מייצג אינרציה רבה יש לשוב ולפתוח את ערוצי החוכמה בכל גוף עתידי – מלאכה מפרכת. אנו מתחילים את המסע הרוחני בחיפוש אחר אושר, ובהבנה שהוא נובע ממחשבות, מילים ומעשים מועילים. כך מתחילה העבודה המעשית עם סיבה ותוצאה. הפידבק המשופר הן מתגובות המגיעות מהעולם החיצון והן מתת-ההכרה, משחרר בהדרגה את עושרה של ה תודעה המתבטא כחוכמה וחמלה, ומוטיבציה זו תנחה את הגוף והדיבור להמשיך להועיל לאחרים. מקרקע של טוב כה רב תצמח משיכה עזה לפוטנציאל המלא של התודעה ומסירות לאלו שמימשו אותו. רגשות אלו מהווים את הנתיב המהיר להארה. כל אחת מרמות אלה מתאימה לסוג אנשים מסוים: המרוכזים בעצמם, האלטרואיסטים והיוגים. וכולם יצטרכו את תמיכתם של אותם שלושה עמודי תווך להתפתחותם: "ידע עם שאלות", "מדיטציה", ו"קיבוע הרמה".
(1) תרגילי הכנה (ניונדרו בטיבטית): ארבעת תרגילי ההכנה הכלליים, והארבעה המיוחדים. ארבעת המיוחדים הם ארבעה תרגילים, שעל כל אחד מהם חוזרים פעמים רבות, מביאים לאין-ספור רשמים טובים בתת-ההכרה, מנקים את הרשמים השליליים, ומפתחים את החוכמה.
