לידתו של הבודהיזם התרחשה לפני כ-2500 שנה בצפון הודו, היכן שחי ולימד אדם ומורה אדיר בשם בודהה שקיאמוני. בודהיזם, מילה אשר מקורה בשם "בודהה", הופיעה במערב, זמן נכבד לאחר תקופתו של בודהה.
בודהה שקיאמוני ההיסטורי נולד למשפחת אצולה בשנת 580 לפנה"ס. עוד מתקופת ילדותו המוקדמת, היה מוקף הנסיך הצעיר ביופי ושפע וקיבל חינוך מצוין. סידהרתה גוטאמה (שמו המקורי של בודהה) מתואר כאדם גבוה וחזק עם עיניים כחולות.
בגיל עשרים ותשע, הבודהה לעתיד, עזב את הארמון ונתקל בדברים אשר מעולם לא ראה בחייו – אדם זקן, אדם חולה וגופת אדם הנישאת לבית הקברות. הנסיך הבין שאין דבר קבוע בעולם ועזב את הארמון בכדי למדוט בהרים וביערות שבצפון הודו. לאחר מסע ארוך של חיפוש אחר משמעות אל-זמנית, הוא זיהה את טבע התודעה והגיע להארה.
בודהה עצמו מעולם לא קרא ללימודים שלו "בודהיזם". הוא השתמש במילה "דהרמה", אשר לרוב מתורגמת מסנסקריט כ"אמת", או "טבע הדברים". דהרמה, "לימודי הבודהה", היא אסופה של 84,000 לימודים ושיטות המובילים מסבל לשחרור והארה, ההכרה במציאות האמיתית. בודהה נתן כמות כה גדולה של לימודים מכיוון שהבין שדרך אחת לא תתאים לכולם. בדיוק כפי שכל מחלה מצריכה תרופה מסוימת, כך דרכי התפתחות שונות מתאימות לסוגים שונים של אנשים. מסיבה זו הבודהיזם משתמש במספר גישות לימוד בהתאמה לסוגי התלמידים.
לימודיו של בודהה, אשר מאפשרים לאנשים להיות חסרי פחד, שמחים וטובי לב, הינם הדת המרכזית במספר ארצות במזרח אסיה. מאז שנות השבעים המוקדמות, ההשקפה הבודהיסטית המעמיקה והשיטות המגוונות שמציעה, מעוררת השראה והתפעלות בקרב מספר הולך וגדל של אנשים במערב.
בודהה מלמד אודות המציאות, הן המוחלטת והן היחסית, בעוד שהשיטות שמעניק משמשות ככלים לשינוי איכות חיי היומיום שלנו. הבנות אלו פותחות אותנו לאפשרות של חוויית אושר בלתי פוסק. בודהיזם אינו מציע דוגמות, אלא להיפך, מעודד אנשים לשאול שאלות ביקורתיות.
באמצעות המדיטציות הנכונות, הופכות ההבנות האינטלקטואליות שלנו לחוויה אישית. בנוסף, ניתנים שיטות עזר אשר מייצבות את כל שהושג במדיטציה. מטרת לימודי הבודהה הינה התפתחות מלאה של הפוטנציאל הבראשיתי של הגוף, הדיבור והתודעה. על פי לימודים אלו, הבודהה נתפש כמראה אל-זמנית של האפשרויות הטבועות בנו.