לימודים

הבודהיזם מושתת על הדרכותיו של גואטמה סידהרתא, הידוע כבודהה שקיאמוני ההיסטורי.
הבודהה חי ולימד במאה החמישית לפני הספירה בצפון הודו.

בהודו ובטיבט לא קראו ללימודי הבודהה בשם בודהיזם. בסנסקריט נקראים הלימודים "דהרמה" ובטיבטית – "צ'ו". את שתי המילים ניתן לתרגם כ"הדברים כפי שהם".
ניתן, אם כך, לראות בבודהיזם מערכת כלים, המאפשרת לראות את הדברים כפי שהם כאן ועכשיו. בודהיזם מסביר מה קיים באופן מוחלט ותמידי ומה תלוי בתנאים וארעי.

הבודהיזם אינו מצהיר אמונות באלים – מה שמוציאו מההגדרה המקובלת של "דת". אין בו דוגמות, והוא מותיר לסימני שאלה ולתשאול ביקורתי לצוץ בכל מקום. לאחר-מכן, באמצעות המדיטציה המתאימה, הופכת ההבנה האינטלקטואלית לניסיון אישי. שיטות נוספות מבססות את רמות המודעות אשר הושגו.

מטרת לימודי הבודהה היא להראות לאנשים מהי הווייתם שלהם ושל כל הסובב אותם, ולפתח את אפשרויותיהם הטבעיות המלאות של הגוף, הדיבור והתודעה. ההבנה הזו עושה את החוויה של אושר תמידי לאפשרית.